אוג 212007
 

יום אחד הסתכלתי על צמח פטרוזיליה לפני ששמתי אותה בסלט
הסתכלתי עליה ממש לעומק
ראיתי שמטרתה בחיים, היא לשרוד, לגדול. שומדבר במבנה שלה רמז שהיא גודלת כדי להיאכל.
זה גרם לי לפקפק בטענה ש"אסור לנצל חיות" כי גם הצמח חי, בדרגה מסויימת.
הבנתי שאין לאן לברוח – בטבע כל יצור חי על מותם של אחרים.
מצד שני לא כל יצור חי מסוגל לחוש תסכול, בדידות וסבל.

אוף זה מוזר.
שומדבר הוא לא יעיל בטבע, תהליכים קורים בצורה בזבזנית.
אין טפטפות – יש גשם. מים נופלים בכל מקום, ורובם חוזרים חזרה לים כאילו הם מעולם לא התאדו לעננים.
מתוך מיליארד זרעונים, רק אחד שרד. מה עם השאר? מתו. למה היה צריך כל כך הרבה? לא יודע. אבל איכשהו ככה זה בטבע.
נראה לי שמתוך 6 מליארד תושבים על הכדור הזה רק 6 יתפתחו הלאה (לא יודע לאן). וכל השאר חיים אוכלים מתרבים ומתים רק בשביל אותם 6.
בכל מקרה חזרה לטבעונות – לפעמים אני מרגיש כמו החלוצים בשנות ה30 שהתחילו לומר שלכושים יש רגשות בדיוק כמו שיש לאנשים,
ולהתנגד לעבדות. כל הכלכלה והתרבות התבססה על העבדות, היה קונצנזוס ומיעוט מוחלט של מתנגדים, ולא היה נראה שיש סיכוי שמשהו ישתנה.

אני לא משלה את עצמי שאם אני מפסיק לאכול חלב אז משהו ישתנה
במיוחד אם זה פרוזן יוגורט או פיצה
אני בכלל לא אנטי חלב או אנטי ביצים, רק נגד תיעוש והתייחסות ליצורים חיים בתור חומר גלם כמו פלסטיק, כי רמות הזוועה באמת נוראיות
גם אם לחיות יש עשירית הרגשות או נשמה של אנשים – מה שקורה מהצד השני של הסופרמארקט לא אנושי בעליל

Facebook Comments
 פורסם על ידי בתאריך 0:43

פוסט זה סגור לתגובות.