1867–1940
ליליאן וולד
אחות, שכנה וחלוצה של בריאות הציבור – שלימדה את העולם שהרפואה הטובה ביותר מתחילה באכפתיות כנה.
מי הייתה ליליאן וולד
ליליאן וולד נולדה ב־1867 בסינסינטי שבאוהיו, למשפחה יהודית ממוצא גרמני, וגדלה בעיר רוצ׳סטר שבמדינת ניו יורק. בגיל צעיר בחרה במקצוע האחות, וב־1891 סיימה את לימודיה בבית הספר לאחיות של בית החולים ניו יורק. בהמשך החלה ללמוד רפואה, אך לימודיה נקטעו כשפגשה מקרוב את חייהם של מהגרים בשכונת לואר איסט סייד שבמנהטן, אחת השכונות הצפופות בעולם בזמנה.
ההחלטה
ב־1893 לימדה וולד טיפול בחולה בבית לנשים מהגרות בשכונה. באמצע השיעור ניגשה אליה ילדה וביקשה שתבוא לעזור לאמה החולה. וולד הלכה אחריה אל דירה דלה בבניין צפוף, ומצאה אם חולה ומשפחה שאין לה לאן לפנות. הביקור הזה שינה את מסלול חייה: היא הפסיקה את לימודי הרפואה, ויחד עם חברתה האחות מרי ברוסטר עברה לגור בשכונה, בין האנשים שביקשה לשרת.
בית הקהילה ברחוב הנרי
בשנים 1893–1895 פעלו וולד וברוסטר מדירה בשכונה, ומ־1895 מביתן ברחוב הנרי 265. מהמקום צמח ״בית הקהילה ברחוב הנרי״ (Henry Street Settlement): אחיות שגרו בשכונה ויצאו מדי יום לבקר חולים בבתיהם, בלי קשר למוצאם, לדתם או ליכולתם לשלם. לצד הסיעוד נוספו עם השנים חוגים לילדים, ספרייה, מגרש משחקים, שיעורי מלאכה ותיאטרון – ובית שבו מהגרים מכל העולם יכלו להרגיש בבית. שירות הביקורים בבית החולה התפתח לימים לארגון הסיעוד הקהילתי של ניו יורק, הפועל עד היום.
פועלה
- אחות בריאות הציבור – וולד טבעה את המונח, וראתה באחות שותפה לבריאותה של קהילה שלמה, ולא רק מטפלת ליד המיטה.
- אחות בבית הספר – ב־1902 הציבה את האחות לינה רוג׳רס בבתי ספר בניו יורק, כניסוי. מספר הילדים שנעדרו בגלל מחלה ירד בחדות, והרעיון אומץ בעיר ומחוצה לה. וולד הייתה הרוח החיה מאחורי הרעיון, ולחצה על העירייה להפוך אותו לשירות קבוע בבתי הספר.
- חינוך מיוחד – ב־1900 שכנעה את מועצת החינוך של ניו יורק להעסיק את המחנכת אליזבת פארל, מתושבות בית הקהילה, ללמד כיתות לילדים עם מוגבלות פיזית וקשיי למידה, ילדים שעד אז נשארו מחוץ למערכת.
- גני שעשועים ציבוריים – כבר בקיץ הראשון ברחוב הנרי הפכה שלוש חצרות אחוריות לגן משחקים. ב־1902 נפתח בשכונה סיוארד פארק, גן השעשועים העירוני הראשון בניו יורק, ובין הכוחות שהניעו את הקמתו הייתה וולד.
- ארוחות בבתי ספר – ראתה ילדים שמגיעים רעבים לבית הספר ולא מצליחים ללמוד, והובילה קריאה להנהיג בבתי הספר הציבוריים מערך ארוחות לכל הילדים. בצעדים הראשונים עזרה לה הפעילה מייבל קיטרדג׳, שהקימה ארוחות צהריים בבתי ספר בעיר. (תאריכי ההתחלה של התוכנית נתונים במחלוקת בין המקורות.)
- רווחת הילד – יחד עם פעילים נוספים, בהם פלורנס קלי, פעלה נגד העסקת ילדים וקראה להקים גוף ממשלתי שיעסוק ברווחתם. ב־1912 הוקמה בארצות הברית ״לשכת הילד״.
- שותפות לשינוי חברתי – וולד הייתה בין מייסדי ההסתדרות הארצית של איגודי הנשים העובדות (1903) ובין מייסדי ארגון NAACP למען זכויות האזרח (1909), ופעלה למען השלום בימי מלחמת העולם הראשונה.
- כבוד לכל אדם – בריאות, השכלה ודיור הולם לא היו בעיניה מתנה, אלא בסיס לחיים בכבוד.
הקשר לישראל
ליליאן וולד הייתה יהודייה, בת למשפחה ממוצא גרמני־יהודי. בית הקהילה שהקימה ברחוב הנרי שירת במידה רבה מהגרים יהודים ממזרח אירופה שהגיעו ללואר איסט סייד. עם זאת, הוא היה פתוח לכולם, בלי הבחנה בדת או במוצא.
הדסה: הסיעוד הקהילתי מגיע לירושלים
בפברואר 1912 הקימה הנרייטה סולד, בניו יורק, את ארגון הדסה, יחד עם קבוצה של 38 נשים. הן בחרו לפעול בתחום הסיעוד. הפרויקט הראשון של הארגון היה ״בית אחיות״ בירושלים, שהוקם לפי מודל האחיות המבקרות בבתים שוולד פיתחה בבית הקהילה ברחוב הנרי. ב־1913 שלחה הדסה לירושלים שתי אחיות אמריקאיות, רוז קפלן ורחל לנדי שפתחו מרפאה קטנה וטיפלו בעיקר בנשים לאחר לידה ובחולי טרכומה. מהפעילות הזאת צמח בהמשך הסיעוד הקהילתי של הדסה בירושלים, כולל בית הספר לאחיות ותחנות טיפת חלב.
ההשפעה של וולד על חייהם של ילדינו
רבים מהשירותים שהילדים והמשפחות בישראל רואים כמובנים מאליהם קשורים לרעיונות שוולד הייתה בין החלוצות שלהם:
- חינוך מיוחד – הכיתות לילדים עם מוגבלות שוולד הכניסה למערכת החינוך בניו יורק היו חידוש בזמנן. כיום החינוך המיוחד הוא זכות מעוגנת בחוק בישראל.
- גני שעשועים ציבוריים – הרעיון שמגרש משחקים בטוח הוא חלק מהתשתית העירונית, ושלילד בשכונה צפופה מגיע מקום לשחק, מקורו בין היתר בפעילותה.
- אחות בית ספר – שירות הבריאות לתלמידים, שבו אחות מקצועית נמצאת בבית הספר, הוא המשך ישיר של הניסוי שהתחיל ב־1902.
- ארוחות בבתי ספר – ההבנה שילד רעב אינו לומד, ושההזנה היא חלק מתפקיד המערכת, נפוצה גם בישראל.
- סיעוד קהילתי ובריאות הציבור – אחיות היוצאות אל הקהילה, אל הבית ואל בית הספר, בלי קשר ליכולת לשלם.
- טיפת חלב - הוא המשך של פעילות ארגון "הדסה".
מורשת בעברית
וולד נפטרה ב־1940 בעיר ווסטפורט שבקונטיקט. את רעיונותיה – האחות שיוצאת אל הקהילה, האחות בבית הספר, ההבנה שבריאות היא עניין של כולנו – אנו פוגשים היום בכל מקום. אך בעברית נכתב עליה עד כה מעט מאוד. ״מורשת ליליאן וולד״ היא יוזמה התנדבותית שמבקשת לתקן זאת: להנגיש את סיפורה ואת כתביה, ולהציג אותם לאחיות, למורים, לתלמידים ולכל העוסקים בקהילה.
פעילות היוזמה
- הנגשת מידע אמין בעברית ותרגום מקורות.
- מערכי שיעור לבתי ספר ולמסלולי הכשרה בסיעוד, בחינוך ובעבודה סוציאלית.
- הרצאות ומפגשים.
- פנייה לרשויות מקומיות ולארגונים לקידום הנצחה במרחב הציבורי.
- שיתופי פעולה עם גופים קיימים בתחומי הבריאות, החינוך והמורשת.
רוצים להצטרף, להציע רעיון או לשתף פעולה? [email protected]