קרניבור/אומניבור/הרביבור הם מושגים קצת מבלבלים.
כדי להבדיל בין מושגים אלה להרגלי התזונה אני אשתמש במונחים המקובלים: טבעונות, צמחונות, טבחונות (בדומה למילה מטבח, מעיד על אכילת בשר)
הידעת?
צבועים, שייכים למשפחת דמויי-חתול (ולא כלביים!), והם קרניבורים מובהקים.
אוהבים לאכול פירות! הצבוע של הגן הזאולוגי מת על אבטיח, זה הפינוק הכי גדול שאפשר לתת לו.
החתולה שלי אוהבת עגבניות.
פרים וארנבים שנחשבים הרביבורים מוחלטים יכולים לאכול ולעכל בשר.
ארנבים בשבי גם אוהבים את הטעם של בשר…
אם נשחזר את "ניסוי הארנב בעריסה" עם טוויסט – שימו תפוח וחתיכת בשר מבושל ליד ארנב, הוא יאכל את שניהם אם הוא רעב מספיק.
אז רגע, אם כולם אוכלים הכל אז מה ההבדל?
פר יכול אמנם לעכל בשר ואולי אפילו נהנה מהחוויה, אבל לא יכול לחיות בטבע בלי לאכול מן הצומח. לכן הוא הרביבור.
תן יכול לעכל פירות וגם אוהב את זה, אבל לא יכול לחיות בטבע בלי לאכול בשר. לכן הוא קרניבור.
ומה עם האדם?
האדם בסטטוס מיוחד, יש לנו רפואה. אנחנו יכולים לעכל בשר וצמחים, נהנים מהטעמים שהתרגלנו לאהוב, ויכולים לחיות בטבע בלי לאכול מן הצומח בכלל* ויכול לחיות בטבע בלי לאכול בשר בכלל (יצטרך לאכול יותר חלבונים אחרים). טבע האדם הוא סיפור בפני עצמו.
* העדות – שבט בקוטב הצפוני שלא אוכל צמחים אלא רק בשר נא של פינגווינים ועופות נודדים.
אז מה זה עושה אותנו? בעלי בחירה


