למה דבש זה בסדר בטבעונות

אני לא מתנגד לדבש מטעמי טבעונות. יש הרבה שוני מתחום החלב/ביצים (שהוא נורא ללא ספק) ובתור טבעונים צריכים לדעת להפריד ביניהם.

• עיקר עבודת הדבוראות עוסקת בהפריית פירות ופרחים, ולא רק דבש.
• דבוראים הם אלה שמקדמים דבורים בקטע סביבתי ואקטיביסטי.
• ניסויים מראים שאין לדבורים העדפה של דבש על פני מי סוכר.
• ניסויים מראים שאין יכולת סבל (בהגדרה הטבעונית של סבל, כלומר יכולת לחוש פחד, סטרס וכד).

באריכות:

חשוב להבין שעבודת הדבוראים, היא קודם כל הפרייה של פרחים ועצי פרי. אי אפשר לייצר כמות מסחרית של אבוקדו או כל פרי אחר, אי אפשר שיהיו חנויות פרחים, בלי דבוראים. זה המקצוע, זה המומחיות. לכל פרח ועץ יש את זני הדבורים המתאימים להם וכו, לכל זן את התנאים שבהם משגשג ואת הסכנות, העדפות וכו.

דבוראים הם אלה שמקדמים את המאבק הלאומי והבינלאומי להצלת הדבורים.
בניגוד לרפנים, לולנים, שוחטים וכד׳ שאנחנו רגילים שהמאבק הסביבתי הוא ישירות נגדם – פה הדבוראים הם דווקא אלה שמובילים את המאבק הסביבתי למען הדבורה. לפחות לי זה היה שיפט מחשבתי לא פשוט לעשות, אחרי שנים של מאבק נגד משק החי.

צריך לציין שדבוראים יכולים להמשיך בעבודת הפריית פירות ופרחים גם בלי לקחת לדבורים את הדבש ולהחליף אותו במי-סוכר. זה יגרום לעליה מסוימת במחירי פירות ופרחים – אבל עבורי ומניח שגם עבורך, המחיר הכלכלי הוא מישני והמחיר החשוב הוא המחיר המוסרי והסביבתי. העניין שמבחינה סביבתית ומוסרית אין לחרם על דבש שום השפעה. בגלל שלדבורה אין העדפה לדבש על פני מי סוכר, זה לא משנה לה אם מגדלים אותה גם לדבש או רק להפריית צמחים. זה חרם שאפילו לא משפיע על כמות הדבורים. זה בניגוד לביצים נניח, שם זה המוצר היחיד; או לחלב נניח, שם המוצר המישני הכי גרוע – בשר.

האשטג לא כל הדבוראים – אני בטוח שאפשר למצוא דבוראים שגרועים בעבודתם או סתם לא אכפת להם משום דבר מלבד עצמם. אבל בגדול – ובניגוד מוחלט לרפתנים וכד – הם יותר שותפים מאשר אויבים, אפילו עבור טבעונים שמתנגדים לדבש מטעמי זכויות הדבורה.

כן יש לציין נגד דבוראים, מבחינה סביבתית, שהם מקדמים בעיקר את זני הדבורים שהם מגדלים בעצמם, וזה לפעמים בא על חשבון דבורי פרא. אני לא בקיא באיזה אזורים בארץ זה קורה, אבל בעולם יש דוגמאות לכך שדבורים 'מסחריות' פגעו בדבורים מקומיות בגלל תחרות על נישה אקולוגית. במקרים האלה מדובר על שדה מסוים של פירות או פרחים. חרם בעיני פשוט לא כלי המתאים למשימה כזו, במקרה כזה צריך יהיה לקדם תכנית ספציפית שתשמר את דבורי הפרא באזור תוך פגיעה קטנה בבעל השדה החקלאי. וחרם על דבש – אפילו אם זה יהיה חרם ספציפי על הדבש של הדבוראי שמגיע לשם – יהיה פשוט לא קשור והכי חשוב לא אפקטיבי להצלת דבורי הפרא באזור.

זכויות הדבורים:

ניסויים מראים שאין לדבורים העדפה ברורה של דבש על פני מי סוכר.
הדבר העיקר שמקדם חרם על דבש, זה עניין החלפת הדבש של הדבורים במי סוכר. כאמור, הוא לא משפיע על כמות הדבורים או על עצם גידולם. אבל אם לדבורה זה לא משנה, אז מי אנחנו בכלל.

ניסויים מראים שאין לחרקים יכולת סבל במובן שחשוב לטבעונות, כלומר היכולת של חיה לחוש פחד, סטרס וכדומה. אנחנו כטבעונים נוטים לאמפתיה, וזה חיובי מאד בד"כ. ובמקרה של רוב בעלי חיים (חולייתנים) זה מדויק מאד. במקרה של חרקים (פרוקי רגליים) זה שגוי. בניסויים מזוויעים על חרקים לא רואים התנהגות דומה להתנהגות של חיות. אחסוך תיאורי זוועה ואקצר בכך שהחרקים לא נמנעו מכאב באופן מיוחד, לא הראו שוני התנהגותי לאחר טראומה וכו. ביולוגית המוח שלהם פשוט לא כולל את החלקים שגורמים לנו ולבעלי חיים להרגיש טראומה אמפתיה וכדומה, ואפילו לא יכולת למידה ברמת הבסיסית של התניה. (טכני: אין אמיגדלה, היפוקמפוס, בלוטת יותרת המוח וכולי)

'אבל הם יכולים לתקשר זה עם זה'

כמו שאמר בנתהם 'השאלה לא אם הם מסוגלים לדבר – השאלה אם הם מסוגלים לסבול'

ואם עוד לא שמעת על בנתהם – וואו מחכה לך עולם ממש מגניב לגלות :)

מהפילוסופים המערביים הראשונים שהביאו את הצמחונות לשולחן הפילוסופיה של המוסר, באופן שמחזיק מים, והשפיע המון.

'יש דברים שאנחנו לא יודעים'

נכון.

'אז למה רוב הטבעונים כן נמנעים מדבש'

לא יודע.

'אתה צורך דבש'

אני לא עף על דבש, בלי קשר. אבל זה לא משנה לדיון על מה ראוי. 

'היית עכשיו תולש לדבורה רגל רגל להנאתך? לא היה מפריע לך?'

לי אישית מפריע אפילו במשחק מחשב לתת בוקס למישהו שלא מגיע לו. זה שאני אמפתי גם איפה שלא צריך, זה לא משנה לשאלה אם לצרוך דבש. 

'כשפותחים וסוגרים את החלקים של הכוורת זה חותך חלק מהדבורים לשניים'

פחות נפוץ ממה שעושים מזה.

אבל אם זה מפריע לך עליך להחרים לא רק דבש, אלא בעיקר פירות ופרחים.

זה מזכיר את הטיעון של קרניסטים 'כדי לגדל את החיטה/סויה/תירס שלך הורגים המוני עכברים בשדות' ובתגובה לזה רוב הטבעונים יענו 'אני מצמצם סבל כמה שאפשר'. מתקדמים גם יציינו שרוב החיטה/סויה/תירס מאכילים בקר עוף ודגים.

על הטיעון הזה, אני עונה באופן דומה – אני מצמצם סבל כמה שאני יכול. ועיקר עבודת הדבוראות, עוסקת בפירות ופרחים, לא רק דבש.

כדי לשמור על דבורים כדאי קודם כל לצמצם טיסות ולצמצם ילודה, כי זה הדבר שהכי פוגע בהם כרגע – כמות בני אדם שמשפיעה על כמות הזיהום, בירוא יערות ושטחי מחיה אחרים, ופליטת דלק בטיסות.