קטגוריה: טיפים לחיים

איך לזהות? ואיך להבדיל מעקיצות יתושים או פרעושים?
זה קורה בלילה בזמן השינה, העקיצות בשורה, באזור שהיה מתחת לשמיכה.
לגמרי יכול להיות שרק אחד מבני הזוג ייעקץ, ככה זה היה אצלנו בהתחלה.

אם זה פרעושים, העקיצות יהיו בעיקר ברגליים ובלי שום תבנית, כי פרעושים קופצים ולא הולכים.
אם זה יתושים, העקיצות יהיו באזורים שהיו מחוץ לשמיכה.
פשפשים לעומת זאת, מתחבאים רוב היום, יוצאים באמצע הלילה, הולכים עליך, עוקצים, מעכלים, הולכים עוד קצת, עוקצים עוד קצת, ככה 3-4-5 פעמים. בסוף, אחרי ארוחת המלכים הם נחים עוד קצת על הסדין, ובסוף חוזרים למקום המחבוא שלהם.

להחליף לסדינים לבנים/בהירים.
יהיו עיגולים חומים קטנטנים בפינות באזור המזרן, זה הקקי שלהם. יהיו סימנים קטנים אדומים/חומים על הסדין. את הביצים שלהם אי אפשר לראות, זה שקוף וקטן מדי.

הפשפשים הבוגרים מתחבאים ממש טוב. אצלי היו פשפשים במשך חודש ונעקצתי בטירוף – חיפשתי בכל פינה וחור איפה הם, ליטרלי עם זכוכית מגדלת, ולא מצאתי.
מה כן עבד? שמתי שעון מעורר לחצות+1+2 בלילה. קמתי ותפסתי אותם על חם. הכנתי מראש דקטייפ כדי לתפוס אותם, ככה שאני יכול לצלם למדביר בוואטסאפ.

וחייבים מדביר. אין שום דרך להתמודד עם זה בלי. זה יקר, אין מה לעשות.
וחייבים למהר. אין טעם לחכות, הם לא ילכו מעצמם, הם עמידים בטירוף. גם אם חודש תצאו מהבית, הם יחכו לכם, הם יכולים לחיות עד תשע חודשים בלי אוכל.

אז לקרוא ולשמוע את כל המדריכים באינטרנט, את כל המדבירים, ולהאמין להם שהם לא מגזימים, כי אני חשבתי שאני חכם וזה בקטנה ואכלתי אותה. אפילו הדבקנו שני חברים בטעות, כי לא הבנו את חומרת העניין והזמנו מדביר זול, שהיה נחמד ואמר יהיה בסדר רק תשאב אבק, אבל בדיעבד הוא לא היה מומחה פשפשים אלא פרעושים ונמלים. הדברה של פשפשים לא דומה להדברות אחרות.
חשבנו לחסוך אלפיים ורק הפסדנו יותר כי היינו צריכים להזמין עוד אחד, שלא לדבר על כך שגם החברים היו צריכים להזמין מדביר.
רק מדביר מומחה פשפשים, בשילוב של קיטור יסודי, וסשן נוסף לאחר שבועיים. לא "אם צריך אני אגיע כמה שתרצה" ולא "רק תקפיד לשאוב אבק". אם המדביר לא אומר מראש "אני מגיע שוב אחרי שבועיים", בלי שאתם צריכים לבקש, פשוט תחפשו מדביר אחר.
מדביר פשפשים מקצועי גם יעשה מעבר קפדני על כל חריץ בבית עם מכונת קיטור.

איך להזהר כדי לא להדביק חברים או חדרים אחרים בבית:
את סל הכביסה להחליף בקופסת פלסטיק אטומה עם מכסה.
את כל הבגדים וכל הבדים צריך לכבס ב 60 מעלות ולשמור בקופסת פלסטיק אטומה מחוץ לחדר השינה. זה די קשה, לכן נעזרנו בשירותי מכבסה. בנוסף קנינו בכלשהו-סטוק איזה עשר שקיות ואקום וסגרנו חצי מהבגדים/מצעים שלנו בתוך השקיות האטומות למשך תשע חודשים.
את הספה והמזרונים עטפנו בניילון של אריזות.

עד לסיום הטיפול, משהו כמו חודש, עדיף פשוט לא ללכת לחברים. אישית אנחנו עזבנו את הבית למשך 3 חודשים אחרי שהבנו באמת על מה מדובר.

לפני שיוצאים מהבית חשוב להתקלח ולהחליף את כל הבגדים בבגדים שיצאו מכביסה ולא היו בחדר השינה אלא בקופסה אטומה רחוק משם.
את הרכב אם יש, להחנות בשמש, ולקחת לנקיון עם שואב אבק תעשייתי. אני לקחתי אותו פעמיים, לשני מקומות שונים, באותו יום.

אם אתם מרגישים שלא צריך להגזים, אתם לא מגזימים מספיק. עם פשפשים אי אפשר להגזים.

שום ריסוס שקונים בסופר לא הורג פשפשים. ריסוס של פרעושים, נמלים, אפילו אלכוהול 70% הוא יכול לשרוד. רק למדבירים-של-פשפשים יש גישה לחומרים המסוכנים שיכולים עליו.
גם החומרים האלה לא הורגים את הביצים, כי הם מוסתרות מדי, ולכן חייבים לבצע הדברה נוספת לאחר שבועיים אחרי שהביצים בקעו והיצורים התחילו לטייל.

בנוסף להכל כדאי לעטוף את המזרונים והספות בניילון נצמד של אריזות לתשע חודשים, כי הפשפשים האלה מתחפרים עמוק בתוך המזרן/ספה ולשם אי אפשר להגיע עם קיטור/הדברה.
אחרי שראיתי כמה פשפשים יצאו מבין הקרשים הצמודים של בסיס המיטה, כשהמדביר עבר עליהם בקפדנות עם הקיטור, ישבתי עם דבק נגרים וסתמתי את כל החריצים האלה.

זה קריטי, זה דחוף, זה חרא וזה חשוב – לא לזלזל ולא להקל ראש.

אני לא מאמין בסיפורי סבתא… אבל יש גם דברים חכמים ביהדות. נניח 10 הימים הנוראים וכיפור – זמן לסלוח ולהשלים. לא עם החברים שאנחנו כל הזמן מדברים, אלא עם אלה שאנחנו לא רוצים לדבר איתם. אלה שפגעו בי ואני לא רוצה בכלל לשמוע עליהם. זה תקופה עם הזמנה לעשות צעד נוסף, לבלוע את הכבוד ולנסות להקשיב ולראות באמת את הצד השני, הטועה, ולמצוא דרך לסלוח או לפחות להכיר בצד שלו. אם לא לסלוח, לפחות להיות בשלום עם המצב. ובמקביל, הזמנה לבקש את סליחתם של אלה שפגעתי בהם, אפילו ובמיוחד אם זה היה מוצדק, לאזור אומץ ומאמץ לראות את החלקים בתמונה שהתעלמתי מהם, חלקים שבהם אולי הצדק דווקא עם השני. בקשת הסליחה לא על החלקים שבהם הייתי בסדר, אלא על החלקים שהעדפתי לא להסתכל עליהם. גם אם פעלתי נכון ואין סיבה להתחרט, אפשר להכיר בהשלכות ואפשר להצטער על התוצאה.
כמו שכל שבוע מנקים את הבית והמשרד אבל בפסח גם מזיזים את הארונות ומנקים את המדפים – ככה ב-10 ימי הסליחות וכיפור עושים את האקסטרה בתחום של חשבון נפש אישי וחברתי.
יום כיפור עצמו נועד לאותו הדבר אבל עם עצמי. זה לא פשוט. מגיע לי בכלל זמן עם עצמי? לפעמים צריך אומץ רק כדי להיות בלי הסחות. ואז החשבון – האם אני חי בהתאם לצו המצפון שלי? בהתאם לסדר העדיפויות שלי? האם יש מקומות שאני יכול לסלוח לעצמי, וללמוד מהם? האם יש משהו שאני רוצה ללמוד, לעשות, לחוות או להשיג שחשוב לי אבל נדחק שוב ושוב כי… החיים? או חשש? אולי יש דרך להגיע לזה? האם אני ראוי לאהבה שלי? האם אני ראוי לאהבה? אם לא – איך אדאג כן להיות ראוי?
אישית אני עושה את החלק הזה במשך כמה שעות בשקט,
עם צום או בלי, אבל חייב להיות בלי טלפון ואנשים.
ואחר כך כותב על דף מסקנות החלטות ומשפטים שארצה לשמור.

שינה זה ממש לא כמו לטעון בטריה. זה לא שנגמר אנרגיה וצריך לחדש.

דברים שלמדתי בהרצאה על שינה אצל הלן-קאר ומקורות נוספים, ונשמעים הגיוניים:

כל האנשים הבוגרים צריכים 7-9 שעות שינה ביממה, כאשר הרוב ברצף. גם בגיל 90, גם בגיל 20.
בשינה יש מחזורים שבהם הגוף מבצע שלל פעולות ניקיון ותחזוקה שצריכים את הזמן שלהם, וברצף. השינה לא
רציפה אבל יש חשיבות לכך שהמחזורים יהיו ברצף, וללא הפרעה במיוחד תוך כדי מחזור מסוים.
יש שלב של טיפול בנוירונים – בשלב הזה הגוף מפרק נוירוטרנסמיטרים והורמונים במוח ומע' העצבים, וזה שלב
חשוב אחרת הם מצטברים ומפריעים לנו לחשוב ולתפקד.

שלב אחר דואג לטיפול ברקמות בעזרת הורמון הגדילה. בשלב הזה פצעים ונזקים אחרים נרפאים ומתאחים, ובשלב הזה שרירים גדלים. אכן, מפתחי גוף צריכים הרבה שינה.
אני לא יודע מה קורה בשאר המחזורים ומה הקטע של חלומות (אולי בשלב החלומות הקשרים בין הנוירונים משתנים ומתקבעים? לא יודע)

חלק מהדברים קורים רק בשינה עמוקה, בערך שעתיים של חוסר הכרה מוחלט – בלי חלימה ובלי זכרון. כדי להגיע לשם צריך איזה שעה-שעתיים של שינה רגילה. לכן חשוב להתחיל בסביבות 4 שעות שינה ללא שום הפרעה. כמובן שצריך יותר, אבל לא הכי נורא אם לרגע התעוררת אחרי כמה שעות וחזרת לישון.

אור (כולל אור מהטלפון ומסכים אחרים) מעודד הורמון שמפריע להירדם, וחושך מעודד הורמון שעוזר להירדם (מלטונין). לא כדאי להיחשף לאור איזה חצי שעה לפני השינה.
להימנע מקפאין 10 שעות לפני השינה, כן גם אם 'קפה לא משפיע עליך'.
אדרנלין (ספורט, סטרס, עצבים, מחשבות מציקות) ממש מפריע להירדם, ולוקח לו כמה שעות להתפוגג אז כדאי לסיים פעילויות ספורט, פעילויות מלחיצות או מציקות נגיד שעתיים-שלוש לפני שהולכים לישון.
לדוגמה, לא מומלץ לריב או לדון על משהו חשוב וגדול לפני השינה…
עיכול, כלומר אוכל בבטן עשוי להפריע גם, אז גם כדאי לסיים לאכול שעתיים-שלוש לפני השינה ולהתרגל ללכת לישון על בטן ריקה. עניין של הרגל.
ושמתי לב שמאד עוזר לי להקדיש כמה דקות ביום, מתישהו בערב, לתת למחשבות לרוץ – כדי שזה לא יהיה מה שקורה לפני השינה. בקצב חיים לחוץ השלב היחיד שיש לי לחשוב בשקט הוא אחרי שהלכתי לישון – אבל זה שלב חשוב בחיים, אז לא כדאי שהוא יהיה על חשבון זמן השינה, זה מפריע להירדם.
יש כאלה שעוזר להם לעשות מדיטציה באופן קבוע, בין אם לפני השינה או בבוקר או בכל שלב אחר במהלך היום.

יש כל מיני תרגילי הירדמות. אחד מהם שלמדנו בהלן-קאר הוא:
לקחת 10 נשימות איטיות (אני לא זוכר את הפרקטיקה המדויקת).
לדמיין משהו סופר משעמם, לפרטי פרטים. משהו שמכירים היטב, ולא מעורר שום קונוטציות. לא לדמיין שום דבר חדש או שונה, לא רוצים לעשות שום דבר יצירתי או פרודקטיבי, רוצים שעמום. נגיד לדמיין לפרטי פרטים חדר או מקום שאני מכיר היטב.
לא לבדוק מה השעה – למי אכפת? השעון יצלצל כשצריך וזהו.
לברר מה השעה עלול להכניס לראש מחשבות מתסכלות שמפריעות לישון.
להימנע ממשחקים בטלפון, כי הם מעודדים דופמין ואדרנלין שמפריעים למלטונין.
הכי חשוב להימנע מפייסבוק או חדשות או היחשפות לכל מידע חדש. זה השלב לעבד את המידע הקיים, ולהכניס מידע חדש לראש יפריע להירדם.
גם להכניס אוכל (במיוחד סוכר ושומן) יפריע להירדם.

כולם מתעוררים באמצע הלילה, אפילו כמה פעמים, זה דבר טבעי ונחוץ – כי צריך להחליף תנוחה, צריך להסתובב על הצד או לסדר את השמיכה וכולי. זה רגיל.
הרוב פשוט חוזרים לישון בלי אפילו לזכור שזה קרה… יש שבשלב הזה מתעוררים יותר מידי כשזה קורה, אולי לוקחים את זה קשה או נכנסים ללופ תסכול, ואז מתקשים לחזור לישון. לפחות תדעו שזה טבעי שהתעוררתם, שזה לא חלק מהבעיה. הבעיה רק בלחזור לישון. אז אם התעוררת באמצע הלילה, סבבה – פשוט לסדר מה שצריך לסדר (אם זה לרצוח יתוש או לשנות פוזה) ולחזור לישון כאילו כלום לא קרה.
חושך ושקט זה חשוב, שהחדר יהיה חשוך קריר נעים ושקט. לשים כיסוי עיניים אם אין מספיק חושך.

זה הבעיה שלי ועדיין לא פתרתי את זה – אשמח לטיפים!

האמל"ק שלי הוא שעדיף קודם כל שיטות אחרות להירדם, ורק אם ממש צריך אז לא יותר מאשר 0.3מ"ג.

Toolkit for Sleep – Huberman Lab

סקוט אלכסנדר כתב הרבה על מלטונין כאן:
Melatonin: Much More Than You Wanted To Know | Slate Star Codex