קטגוריה: סתם בלוג

דיווח כללי על מה שעבר עלי לאחרונה…

  • איך אני ורוטב הכרנו

    הכרנו באתר היכרויות הכי מאפן והכי מוצלח שנרשמתי אליו מעולם – לוח ההיכרויות לצמחונים. אין בו פרטי גובה, עישון, צבע שיער, דיעה פוליטית, גודל חזה או צבע עור. רק טקסט פתוח, תמונה אופציונלית ומיון לפי גיל. היו לי הרבה דייטים (כלומר חיבורים) טובים משם.
    אבל הדייט עם רוטב היה, ללא ספק, הגרוע ביותר!
    נפגשנו במסעדה (בודהה בורגר, אלא מה), הגעתי ברולרס לא לבוש כראוי בכלל (טריק שלמדתי שמעולה לסינון ראשוני). היא בעיקר שתקה ורק אני דיברתי, ודיברתי הרבה שטויות… וכשלא דיברתי היה שקט מעיק ומטריד שבולע את האוויר סביבו וכל המילים האחרונות שנאמרו מתייבשות ונופלות לריצפה.
    למחרת כתבתי לה שהדייט היה גרוע מידי ומגיע לנו הזדמנות שניה… היא הסכימה איתי והפעם, בעצת חברה טובה, הלכנו לסרט במקום למסעדה "כדי שתהיה אווירה קלילה".
    לא תכננו מראש איזה סרט, וכשהגענו לקולנוע היו רק סרטי דכאון. האופציה הכי פחות גרועה הייתה "לבנון" – סרט מלחמה ישראלי שכולו בתוך טנק…
    אפשר להגיד שהסרט לא ממש עזר לאווירה קלילה… המשך…
  • איך היה בעין פית

    איך היה בעין פית

    נהנינו מאד, הגענו למעין – בריכה מלפני 50 שנה, בנוי מאבן ונראה כמו תנור לבנים ישן.
    ומים נקיים כל כך! וקרים :) רצפת הבריכה מכוסה אבנים ואבנים, כדי לשמור על המים צלולים ושקופים.
    ממש בנוי ביד אמן…
    והמון עצי תאנה היו שם אז אכלנו בכיף, ומטעים של אפרסקים ושזיפים וסברסים, וכל מיני.
    בדרך לשם עצרנו לטרמפיסט, בחור מבוגר בסביבות 50 עם פקלאות ושפם… הסתבר שהוא דרוזי בשם חסאן, ודיברנו מעט בערבית ועברית בדרך.
    הוא הראה לנו איך מגיעים למעיין וזה היה מזל כי אחרת היינו מסתבכים שעה ולא מוצאים…
    המעיין היה 2 קילומטר מהיישוב שלו (עין קנייא) אז כבר הקפצתי אותו הביתה.
    ואז הוא אמר שהוא לא יודע איך זה אצל יהודים, אבל על טובה כזו הוא לא יכול סתם להגיד תודה ולרדת ואנחנו חייבים להיכנס אליו הביתה לקפה :)
    בד"כ אנחנו מוצאים תירוצים, אבל הפעם אמרנו נו, למה לא בעצם? נשב אצלו חצי שעה ונקבל קצת הכרת תודה… סה"כ גם לו זה כנראה כיף לארח ולהכיר אנשים חדשים.
    אז נכנסו אליו הביתה – איזה בית מדהים! המשך…
  • איך היה בבית לחם

    לא יאומן כמה שהרחובות והעסקים נקיים.
    היינו בשוק – כמו שוק הכרמל, באמצע יום שבת עם כל העומס – אין אף קליפה מעוכה של פרי על הריצפה, שום מיץ שנשפך, שום כוס, כמעט אין אפילו בדלי סיגריות – הכל נקי, ובשעות השיא! מישהי ישבה בצד וקילפה ומכרה סברסים לעוברים והשבים. כל סברס שהיא פתחה, היא שמה את הקליפה בתוך שקית מסודרת בצד. הסברסים היו מסודרים למופת בתוך ארגז, ולא היה אף סברס, אף קליפה, אף חתיכה לא במקום. לא ראיתי מוכרת שוק כל כך מסודרת מימיי… רציתי לצלם אבל לא היה לי נעים. חבל..

    הגדר מאד גבוהה ולא נעימה – בעיקר כי היא בנויה דבוק דבוק לעיר, כשמהצד השני יש איזה קילומטר שניים של שטח ריק. יכלו קצת לקחת מרווח נשימה…
    זה יפה שעל הגדר יש המון ציורים וברכות מכל מיני שפות שקוראות לשלום, ציטוטים מהתנ"ך, ובעיקר – אין כתובות שקוראת לאלימות. וזה לא ברור מאליו… במיוחד לאור זה שכן מרגישים כעס ותסכול מהציורים, וגם המון תקווה. יש גם כתובות בהרבה שפות של "אנחנו אתכם". הכי מצחיק שמישהו רשם FREEDOM – בבינארית!!

    המשך…

  • יודע לא יודע

    צריך לקחת את כל שיטות הרפואה והמדע שלנו בערבון מוגבל…

    סה"כ גם לפני 100 שנה וגם לפני 1000 שנה היו אנשים בדיוק כמונו שתמכו ברפואת המיינסטרים ובמחקרים מדעיים, ובבדיקות ודיברו על מודרניזציה. ובכל זאת, הרפואה השתנתה מאז. הפסיקו לעשות עירוי עם דם של כלבים, הפסיקו לתת כספית בתור תרופה, ורק לפני בערך 50 שנה הרפואה הקונבנציונלית גילתה שיש קשר ישיר בין אכילת בשר וחוסר פעילות גופנית להתקפי לב. עד אז, כל מי שעבר התקפי לב אמרו לו רק לשכב ולנוח ולספור את הימים שנותרו לו! היום אומרים בדיוק הפוך, תתחיל לעשות פעילות גופנית ותאמץ אורח חיים בריא.

    לדעתי חייבים את הדברים הלא-מיינסטרימינג בשביל לקדם את המיינסטרים, ככה זה עובד. בעיני הבעיה העיקרית עם האלטרנטיבי היא שאין גוף שמוודא ומגדיר זמן לימודים ומבחנים. בין אם יש או אין "אנרגיות" (לדעתי "אנרגיה" זו מילה אחרת ל-"אין לי מושג") לא נראה לי סביר שבנאדם יחלום על איך לטפל באנשים, ויקום בוקר אחד ויעשה את זה. מצד שני, גם אם אין "אנרגיות", בנאדם שלמד לטפל במשך שנתיים-שלוש סביר להניח שלפחות במשהו הוא בטח יעזור… ונותר לקוות שהוא יעזור בדבר הנכון :)

    המשך…