אוג 152011
 
נהנינו מאד, הגענו למעין – בריכה מלפני 50 שנה, בנוי מאבן ונראה כמו תנור לבנים ישן.
ומים נקיים כל כך! וקרים :) רצפת הבריכה מכוסה אבנים ואבנים, כדי לשמור על המים צלולים ושקופים.
ממש בנוי ביד אמן…
והמון עצי תאנה היו שם אז אכלנו בכיף, ומטעים של אפרסקים ושזיפים וסברסים, וכל מיני.
בדרך לשם עצרנו לטרמפיסט, בחור מבוגר בסביבות 50 עם פקלאות ושפם… הסתבר שהוא דרוזי בשם חסאן, ודיברנו מעט בערבית ועברית בדרך.
הוא הראה לנו איך מגיעים למעיין וזה היה מזל כי אחרת היינו מסתבכים שעה ולא מוצאים…
המעיין היה 2 קילומטר מהיישוב שלו (עין קנייא) אז כבר הקפצתי אותו הביתה.
ואז הוא אמר שהוא לא יודע איך זה אצל יהודים, אבל על טובה כזו הוא לא יכול סתם להגיד תודה ולרדת ואנחנו חייבים להיכנס אליו הביתה לקפה :)
בד"כ אנחנו מוצאים תירוצים, אבל הפעם אמרנו נו, למה לא בעצם? נשב אצלו חצי שעה ונקבל קצת הכרת תודה… סה"כ גם לו זה כנראה כיף לארח ולהכיר אנשים חדשים.
אז נכנסו אליו הביתה – איזה בית מדהים!
נוף לא יאומן, הבית שלו על צלע ההר כמו שלנו, ומולו המון הרים ירוקים ואוויר נעים וקריר ונקי, ועל ההרים רואים גם תופעות גאולוגיות מעניינות, רואים את שרידי רעידות האדמה מהאזור.

המרצפות יפות כמו אצלנו בסלון, תקרה גבוהה, חדרים גדולים ומכוסים מקיר לקיר בשטיח פרסי אחד ענק ויפיפה!
עם דוגמת פרחים גדולה בעיגול במרכז, ועיטורים לאורך כל השטיח…
מסביב לשטיח וצמוד לקירות היו מזרונים על הריצפה ועל הקיר, כמו כסא, ככה שיכולים אולי 50 איש להיכנס לשבת ולהתארח ולפטפט בכיף בסלון הזה.
בנוסף היה גם חדר אורחים בעיצוב דומה והוא אמר שכשבאים אליהם להתארח הם ישנים שם.
האישה לא יצאה החוצה, הייתה מכוסה מכף רגל ועד ראש למרות שהיא סתם הייתה בבית ואפילו לא ידעה שאנחנו מגיעים.
היא הכינה לנו שתייה קרה ואח"כ קפה ועוגה ואבטיח, אבל לא יצאה מאזור המטבח (שגם היה אזור ענק של הבית) ורק שלחה את הכיבוד עם בעלה.
ואז גילינו שהוא אוהב לפטפט… סיפר שהוא מוכר מכוניות בנתניה (איך לא) וחוזר בסופי שבוע הביתה למשפחה. חסרה תחבורה ציבורית ליישוב שלו, לכן הוא חוזר רק בסופי השבוע.
ואז הוא סיפר את דעתו על המחאה, על ההפיכות במצרים, בסוריה, בתורכיה, על מה לא… אני כבר לא זוכר מילה ממה שהוא שפך…
רק את זה שאסד בכלל רופא עיניים מאירופה, שאין לו מושג בפוליטיקה והתככים הפנימיים בסוריה ושהוא לא יודע למלוך כמו שצריך – הוא היה צריך לחסל את ההתארגנויות של ההפיכה
הזו עוד כשהם היו קטנים. מאשימים את אסד בהרבה דברים, אבל זו הייתה טענה שעוד לא שמעתי :)
טוב בסופו של דבר הצלחנו לעצור אותו משטף הדברים הבלתי פוסק, להגיד שוכראן וללכת למעיין, לא לפני שהוא נתן לנו חבילת אפרסקים ושזיפים ("זה מהמטע שלי! אל תדאגו! קחו!")
כשהגענו למעיין היו מעט מאד אנשים שם, והמון פינות חמד פרטיות פזורות מתחת לעצים, אז היה לנו קשה לבחור בין טוב לטוב :)
בסוף התמקמנו במקום הכי ישר, פיזרנו את כל השמיכות והשק"שים ואז זה היכה בנו – יתושים!!!!
איכשהו שכחנו את הסוגיה הזו לחלוטין, לא לקחנו דוחה יתושים, לא כילה, לא אוהל, כלום…
התחלנו להתגרד ולהיעקץ כל הלילה, בשלב מסוים אפילו נכנס לי יתוש לשק"ש וכל הרגל שלי עקיצות!! איזו טעות של מתחילים…
אבל חוץ מזה היה ממש כיף, בערב שוטטנו לאורך הנחל והרטבנו את הרגליים, על הבוקר נכנסו למעיין לשחיה קפואה.
אני בכלל לא הצלחתי להיכנס לגמרי פנימה, אבל רוטב איכשהו כן… מים קררררים!
ואחרי זה כבר היינו צריכים לחזור כי הייתה לי משמרת משטרולרס.
וזהו…
המשמרת הייתה ממש משעממת, לא קרה שום דבר. כנראה כל הפושעים התחילו לקחת חופש גדול.
עד שהייתה קריאה שמישהו שכח את המפתחות שלו על האופנוע, רצנו לשם ולקחנו את המפתח לתחנה… סוף סוף קרה משהו :)
גם זה מדהים, בד"כ יש גניבות אופנועים כל הזמן – והיום מישהו השאיר את המפתח שלו על האופנוע ואף אחד לא לקח!
 כדי לראות את התמונות בגדול – ללחוץ עליהם עם הכפתור הימני ולבחור "open image in new tab" 

Facebook Comments
 פורסם על ידי בתאריך 11:02

  3 תגובות to “איך היה בעין פית”

  1. נחמד הקטע עם הדרוזי :)

  2. אבל למה אין תמונות ?

  3. הנה הנה הוספתי תמונות!

פוסט זה סגור לתגובות.