ינו 102012
 

מושגים חסרי משמעות.

יש כמה מילים שמשתמשים בהם כדי להעביר רעיונות כל כך שונים אחד מהשני, שהמושגים האלה איבדו כל משמעות משל עצמם. הדרך היחידה להבין את המושגים האלה היא באמצעות הקונטקסט. ועדיין, אנחנו משתמשים בהם כממלאי מקום כדי שנוכל להמשיך בשיחה… מה שכן, צריך לשים לב כששומעים מילה כזו ולוודא שהמדבר באמת נתן לה משמעות ולא פשוט המשיך הלאה. אחרת כל אחד מבין מה שהוא רוצה והשיחה העיקרית נעשתה בין כל אחד מהצדדים לעצמו…
אבל הבעיה הגדולה באמת – היא כשמשתמשים במושגים האלה ללא קונטקסט.

אלוהים | שלום | טבעי | הומני | מוסרי | אנרגיה | קוסמי | אחרת | שינוי | מחקרים מראים ש |

אלוהים

כנראה המילה הגרועה ביותר ברשימה. הביטוי "אני מאמין שאלוהים – " מאפשר להכניס כל דבר אחריו, וזה יראה לגיטימי, מסורתי, ניתן מלמעלה, מוריד את נטל האחריות מהאנשים שמבצעים את הפעולה, ומעביר את האחריות לאלוהים. אז בעצם, אם אלוהים אחראי, מי יכול להאשים אותם במשהו?

והשאלה חסרת המשמעות ביותר – האם את מאמינה באלוהים?
נניח שהיא ענתה "כן, אני מאמינה באלוהים". השאלה החשובה באמת היא לא "באיזה אלוהים?" אלא "מה את מאמינה שיירצה את אלוהים? מה את מאמינה שהוא היה רוצה שנעשה או שיקרה?"
נניח שהיא ענתה "לא, אני לא מאמינה באלוהים". זה לא משנה כלום. השאלה החשובה עכשיו תהיה "מה לדעתך נחשב טוב? מה היית רוצה שיקרה?"
ההבדל הוא אולי שבשביל לענות על השאלה השניה צריך לעמוד מאחוריה עם תשובות, עם סיבות, שמעידים עליה כאדם. התשובה השניה מצריכה מאותה עלמה לקחת אחריות על התשובה שלה, בעוד שעל השאלה הראשונה היא יכולה לענות כל דבר והסיבה תהיה פשוט "כי ככה אלוהים אמר" או "ככה תמיד היה" או "זו המסורת". אין אחריות אישית.

ואנקדוטה קטנה – אלוקים. מילה חסרת משמעות בפני עצמה – כיוון שאסור לומר את שם השם קוראים לו בתואר הכבוד "אלוהים", שזה תואר דומה ל"אדוניי" או "האחראים" או "כבודו". כאשר אנשים בתקופת התנ"ך היו עומדים בבית משפט היו מכנים את כבוד השופטים "אלוהים". אז אם אלוהים זה תואר של כבוד, מה זה אלוקים? אולי זה בעצם סוג של כינוי חיבה, כמו "אוריקי" שאמא שלי קוראת לי לפעמים…

שלום

הבנתי שהמילה "שלום" חסרת משמעות כששמעתי תרגום מערבית של נאום ישן של ערפת. הוא אמר שבקרוב יהיה שלום, כאשר כל הכופרים ימותו. האאאא?!? איזה שלום זה?
זה כמו להגיד שמשפט צדק הוא משפט שמסתיים בזה שאני צודק… רק עם בונוס של להרוג או להמיר את כולם. כשחיפשתי את הנאום שלו שוב מצאתי יוטיוב די אינפורמטיבי: איסלאם – דת של שלום
איסלאם אכן דת של שלום, במובן ששלום הוא כאשר כולם יהיו מוסלמים (או מתים). כנראה אחת הסיבות ההיסטוריות להצלחה האדירה שלה בעולם.

טבעי

בד"כ אנשים משתמשים במונח הזה בשביל לתאר את מה שלדעתם נכון. אפילו על משכב זכר אומרים שזה לא טבעי – אבל אם נסתכל על הטבע במובן של ג'ונגל, נראה שכל ההומנידים האחרים (שימפנזים, בבונים, בונובו וגורילות) בהחלט מערבבים מקל עם מקל… למעשה, משכב זכר נראה רגיל לכל יונק מלבד בני אדם. אפילו נקצין – גילוי עריות, הפרשי גילאים, וכל שאר הדברים שהכנסייה החליטה שהם לא "טבעיים". גם אונס, מבחינת טבע, טבעי. הדבר שמבלבל הוא שהתרגלנו שהמילה "טיבעי" משמעותה "טוב". בהקשר הזה, "טבעונות" אינה באמת דבר טבעי, במובן שאכפתיות כלפי מינים אחרים אינה דבר שנפוץ אצל חיות. גם חיות שעוזרות לחלשים, כמו כלבים, דובים, עטלפי ערפד (כן, יש כאלה באמת… ויש להם מערך תמיכה סוציאלי, זה מדהים), עורבים ועוד כמה – בד"כ עוזרים רק לבני מינם. מידי פעם שומעים על נמרה שהצילה קוף או משהו דומה, אבל זה נדיר.
אני ממליץ מאד על הקורס "היסטוריה של העולם" של יובל הררי (חינם!), קורס שמפוצץ את המוח מבחינת מה נחשב "טבעי" ו"מוסרי" לבני אדם בכל תקופה בהיסטוריה… עבדות, שוביניזם, מה שתרצו. כלומר שלא.

מוסרי

כשהתחלתי ללמוד את הקורס "בעיות בפילוסופיה של המוסר" אמרתי לזוגתי "על מה הם מדברים? מנסים להוכיח דברים ברורים מאליהם – ברור שלגנוב ולרצוח זה רע, ולעזור לזולת זה טוב, לא צריך להיות גאון כדי לדעת את זה!"
בהמשך גיליתי כמה שאני תמים: זה נראה לי ברור מאליו רק משום שגדלתי בתקופה ובאזור שמהלל את סוג המוסר הזה. רק בגלל שאותם פילוסופים באמת הצליחו.
אני מרגיש רע כשגונבים לי לא בגלל שזה באמת רע באופן קוסמי או אבסולוטי כלשהו, אלא בגלל שככה חונכתי. אני מרגיש חלחלה כשאני רואה הומלס שמכים אותו לא בגלל שזה רע כשלעצמו, אלא בגלל שזה רע בעיני העולם המערבי. אני בעד חופש ביטוי וחופש חשיבה בעיקר כי ארה"ב ניצחה במלחמה נגד גרמניה הנאצית. אם הנאצים היו מנצחים (חוץ מזה שלא הייתי נולד…) כנראה שהעקרונות המקודשים לנו היו הכל למען המדינה, The Greater Good ואבולוציה מכוונת. או משהו (לא באמת התעמקתי בתורה הנאצית).

מסתבר שאף פילוסוף מעולם לא באמת הצליח להוכיח שיש דברים שהם טובים כשלעצמם או רעים כשלעצמם, בצורה אובייקטיבית. הצליחו בהחלט להגדיר דברים רצויים או לא רצויים, כאשר נתנו עקרון מנחה. לדוגמא, "מיקסום הנאות והפחתת סבל" הוא עקרון שחזר שוב ושוב בגרסאות שונות. אבל כאשר הפילוסוף ניסה להגדיר למה בעצם הנאה זה טוב וכאב זה רע הוא הסתבך עם עצמו. אני התחברתי למה שאמר בנתהם "זה טוב – כי זה טוב לנו" ולא ניסה בכלל להיכנס לתאוריות על מהו הטוב, אלא הסתפק במה שמרגיש לנו טוב, פיסית. הקורס לא היה מי יודע מה, אבל אני בכל זאת ממליץ עליו כי מאד מעניין לקרוא תאוריות מוסר שונות ומשונות.

הומני, אנושי

גם, מילה חסרת משמעות. אני מבין את המילה הזו בתור  "מה שאני הייתי עושה, כנציג המין האנושי" או "מה שנראה לי נכון לעשות, ואם אני בן אדם אז כל בן אדם אמור לחשוב כך".

אנרגיה, אנרגטי

סוף סוף ביטוי שלא באמת עושה נזק… וגם, מאז שהבנתי את הכוונה שלו, הפסיק לעצבן אותי כשאנשים משתמשים בו לא במקום.
שמתי לב שכאשר מישהו אומר אנרגיה הכוונה היא למשהו שהוא לא יודע מהו, אבל קורה. לא יודעים מה קורה שם. זו שיטה לומר "אני לא יודע" בתור "אני יודע". במקום להמציא מילה בכל פעם. יש קצת בעיה כשאני שואל מישהו "מה ___" והוא עונה "אנרגיה ___" אבל אני פשוט אומר לעצמי "טוב, הוא לא יודע ספציפית לגבי זה, אבל חפיף נזרום". ויש סיבה טובה לדלג על דברים שלא יודעים ולהגיע לעיקר – כמו היגייה. ביפן של ימי הביניים, לא הכירו חיידקים ובקטריות ואת הקשר שלהם למחלות. אבל כן הפרידו בין אנרגיה נקייה – של מקלחת, לדוגמא – לבין אנרגיה מלוכלכת של שירותים. אז בקיצור, אם משתמשים במילה אנרגיה, זה אומר לא יודעים, אבל לאו דווקא אומר שזה לא נכון.
א-ב-ל ה-ב-ע-י-ה – אם האנרגיה היא היא הפואנטה…   -"המדיטציה עוזרת לך?"  -"זה ממקד את האנרגיות שלי"  -"אז אתה מרגיש שהמוח שלך ממוקד יותר?"  -"לא, להיפך"  -"רגע, מה?"

 

דיסקליימר
ההשכלה שלי – לא משהו מיוחד. כמה קורסים על בעלי חיים, אבולוציה, טיפת מוסר, אותו קורס של יובל הררי, הרבה גאולוגיה, פרמקלצ'ר, ואבא שלי.

Facebook Comments

 פורסם על ידי בתאריך 18:08

פוסט זה סגור לתגובות.