נוב 032011
 

אחד הסיפורים המגניבים

אמא שלי התעניינה לאחרונה בפירמידות במצרים.
היא מצאה סיפורים מיתולוגיים שאומרים שהיו אנשים רמים במעלה באותה תקופה, אשר היו להם כוחות ובעזרתם הם יכלו לשנות את המבנה המולקולרי של האבן ולהפוך אותה ממשהו כבד מאד למשהו קל שעבדים יכולים לסחוב אותו, ואז אחרי שהם שמו את האבן במקום – בעזרת הכוחות שלהם הם החזירו את האבן למבנה הרגיל, למשקל הרגיל שלה. כמקובל בתחום המיסטיקה, המילים חסרות המשמעות "אנרגיה", "מולקולרי", "'קוסמוס" ועוד שולבו בסיפור במקומות אקראיים, ובלי כל כך קשר למשמעות המקורית שלהם…
שמתי לב שהמילה "אנרגיה" היא כמו ג'וקר בתחום המיסטי – שולפים אותה בקלי קלות כשיש קטע שלא יודעים כלום עליו ואין לו שום הסבר, אבל אנחנו רוצים להמשיך הלאה כאילו שכן יודעים. שזה לא דבר רע.

בכל מקרה כל הסיפור נשמע לי כמו הוקוס-פוקוס וסיפורי מעשיות, מן הסתם… אבל סתמתי את הפה, כי אין לי מושג.

באותו זמן למדתי באוניברסיטה קורס גאולוגיה (קורס ממש מעניין להפתעתי!) ובאחד הסיורים שאלתי את המנחה שלנו מה היא יודעת על הפירמידות. היא סיפרה לי על תאוריה שמתגבשת והולכת בימים אלה בנוגע לאחת הפירמידות הגדולות (בגיזה אני חושב), שאומרת שלא סיתתו והזיזו את האבנים הענקיות האלה כמות שהם – אלא שכימאים מצריים למדו לצקת את הסלעים האלה למקומם (גיר?), בדיוק כמו שיוצקים בטון בימינו, או גבס.

וואלה – בדיוק מה שאמא שלי סיפרה רק במילים קצת אחרות, ופתאום הכל נראה פשוט והגיוני.

כמו שפעם שטיפת ידיים לפני האוכל נחשבה לאקט דתי-מיסטי בעל סגולות קוסמיות, כדי לא לערבב את האנרגיה של העבודה עם האנרגיה של האכילה. היום פשוט קוראים לזה היגיינה.

אני לא יודע אם הסיפור על הפירמידות נכון או לא, אבל זה מתאר במדויק את מה שאני מרגיש וחושב בנוגע למיסטיקה – המיסטיקה של אתמול זה הקידמה של היום.

זה כמובן לא תמיד תופס… יש גם המון מקרים של מיסטיקה חסרת כל בסיס.

לדוגמא (סיפור אמיתי, נשבע!)
פעם עשיתי מיני-מדיטציה כדי לנסות ולמצוא את "השם הקוסמי" של עלמת חן מסוימת. עלו לי אותיות בראש, ולאט לאט הצלחתי לראות את השם, כשהוא מקבל צורות שונות ומתבהר לו לאיטו – השם היה גאינקה, אבל הוא עדיין היה מעט מעורפל לי בראש. אחרי שסיפרתי לה את זה, החלטתי להמשיך במדיטציה ולברר את השם המדויק יותר. לאט לאט האותיות הסתדרו להם במקום, והתבהרו יותר, עד שהשם "גאידמק" הופיע, ברור ומלא. גאידמק?! וואט דה פאק? בבוקר של אותו יום באמת קראתי כתבה על גאידמק, אבל הספקתי לשכוח ממנה… מסתבר שהשאריות של הכתבה עדיין הסתובבו לי בראש, בזמן שאני חשבתי שאני מתקשר עם הקוסמוס.

 

Facebook Comments
 פורסם על ידי בתאריך 17:42

פוסט זה סגור לתגובות.