בוקר אורי

איך אני ורוטב הכרנו

הכרנו באתר היכרויות הכי מאפן והכי מוצלח שנרשמתי אליו מעולם – לוח ההיכרויות לצמחונים. אין בו פרטי גובה, עישון, צבע שיער, דיעה פוליטית, גודל חזה או צבע עור. רק טקסט פתוח, תמונה אופציונלית ומיון לפי גיל. היו לי הרבה דייטים (כלומר חיבורים) טובים משם.
אבל הדייט עם רוטב היה, ללא ספק, הגרוע ביותר!
נפגשנו במסעדה (בודהה בורגר, אלא מה), הגעתי ברולרס לא לבוש כראוי בכלל (טריק שלמדתי שמעולה לסינון ראשוני). היא בעיקר שתקה ורק אני דיברתי, ודיברתי הרבה שטויות… וכשלא דיברתי היה שקט מעיק ומטריד שבולע את האוויר סביבו וכל המילים האחרונות שנאמרו מתייבשות ונופלות לריצפה.
למחרת כתבתי לה שהדייט היה גרוע מידי ומגיע לנו הזדמנות שניה… היא הסכימה איתי והפעם, בעצת חברה טובה, הלכנו לסרט במקום למסעדה "כדי שתהיה אווירה קלילה".
לא תכננו מראש איזה סרט, וכשהגענו לקולנוע היו רק סרטי דכאון. האופציה הכי פחות גרועה הייתה "לבנון" – סרט מלחמה ישראלי שכולו בתוך טנק…
אפשר להגיד שהסרט לא ממש עזר לאווירה קלילה… אחרי הסרט ישבנו בגן מאיר ושתינו בריזר בשקט, ואני התחלתי לעודד את עצמי בראש "אוקי, אז אין חיבור, זה דווקא טוב לדעת על ההתחלה. זה מעלה את הסיכוי להכיר בעתיד מישהי שכן מתאימה."
והיא חשבה "אולי אין חיבור, אנחנו ממש לא מתאימים. אבל אולי יהיה סטוץ נחמד…"
אז היא הזמינה אותי אליה הביתה לקפה (קפה, הא?) אז יאללה זרמתי.
יד אלוהית דאגה שתהיה חניה ליד הבית שלה (הוכחה שיש אלוהים!)
רגע, אני חייב להבהיר – גרתי אצלה שנה אחרי זה , ומעולם לא הייתה שם חניה בלילה! זה היה ממש סימן.
בכל מקרה נשארתי לישון אצלה ובאמת היה נחמד. ורק אז הקרח נשבר…. למחרת בבוקר התחלנו להכיר באמת – וככל שהכרנו יותר, מצא חן בעיננו מה שהכרנו :)
המשכנו לצאת כשאני נשאר לישון אצלה כל פעם שאני בת"א (וזה יצא כמעט כל יום…) ואחרי שבועיים הלכנו לריינבו ונהננו מכל רגע!
זה מצחיק כי כל יום כמעט באתי לישון אצלה, וכל ערב הייתי מתקשר לשאול אם זה בסדר :)
זהו, וגם השאר היסטוריה. כל הכבוד קורא/ת יקר ששרדת עד כאן