ספט 202007
 

אחרי תקופה של באסה וששומדבר לא הולך – פתאום הכל זורם, המצברוח למעלה ואני לא יודע מאיפה להתחיל.

O מבסוט

אוקי – מארוחת החג.

חשבתי שהולך להיות מבאס, מאולץ ומשעמם, והכנתי את עצמי נפשית "לבלוע את הצפרדע של החג"

אבל איך שהגיע יום רביעי, החבר של אחותי התחיל לבשל – ולא הפסיק. 8 שעות בישול! כמובן שהצטרפנו אליו, ככה זה כשלמישהו יש את השוונג הכל זורם.

יצא משהו מעולה, טעים, מגוון (הוא הכין גם בשר למי שאוכל) והיה המון אוכל!

זה באמת חלק ממה שעושה ארוחת חג למוצלחת.

האורחים שבאו הם כל (!) המשפחה מצד אמא. שזה ממש לא ברור מאליו…

שיחקתי עם הבני-דודים שלי לפני הארוחה, צחקתי איתם במהלך, המשכנו לשחק אחרי במשך שעות. והיה כיף!

עכשיו אני מבין את יוסי כשהוא מדבר על הבני דודים שלו והעיניים שלו נדלקות והטון שלו מתלהב ולמה הוא יוצא סחוט אחרי זה :)

טוב אחרי ארוחת החג, הלכתי למסיבה אורגנית עם ברק. זה לא משנה מה אני עושה עם ברק זה תמיד כיף :)

ראינו הרבה בחורות שלא ראיתי הרבה זמן (או מעולם)

וחוויה אחת מאוד עמוקה ומיוחדת עם חן. (בלי ראשים כחולים בבקשה, אצלי זה הכל דיבורים בלי מעשים)

ועוד טיולים עם ברק וחיפושי דירה בבירה, נופש במעלה החמישה, הופעה מגניבה לאללה בפסטיבל הדיג'ירידו.

יש אנשים (לפחות אחד) שיכולים להוציא מנבל-פה צלילים מממש מדהימים, מוסיקה שנשמעת בכלל אלקטרונית.

טוב ואז קפצתי לחיפה לאירוע של העבודה (חיפה רחוקה יותר ממה שזכרתי!!)

ובדרך חזרה – מכירים את זה שנוסעים שם על כביש החוף, רואים את הים וחושבים "איך בא לי לעצור ולהיכנס לים, אם רק היה לי זמן…."

אז היה לי זמן. והייתי לבד – והים… כמה שאני אוהב את הים….

לא היה אף אחד מסביב, רק אני השמש והמים המלוחים באף

לעמוד ולהרגיש את הרוח בחזה, את הקצף והמים ברגליים, את הדגדוג בקצות האצבעות, את השמש על הפנים, את כל הגוף משתוקק להיכנס פנימה ולהישטף.
ואז לרוץ פנימה ולקפוץ לצלול לשחות לעמוד על הראש להשתולל – היה כל כך כייף!

יאם!

מעניין איזה הפתעות יוליד השבוע הבא….

Facebook Comments
 פורסם על ידי בתאריך 0:37

פוסט זה סגור לתגובות.