ספט 062010
 

צריך לקחת את כל שיטות הרפואה והמדע שלנו בערבון מוגבל…

סה"כ גם לפני 100 שנה וגם לפני 1000 שנה היו אנשים בדיוק כמונו שתמכו ברפואת המיינסטרים ובמחקרים מדעיים, ובבדיקות ודיברו על מודרניזציה. ובכל זאת, הרפואה השתנתה מאז. הפסיקו לעשות עירוי עם דם של כלבים, הפסיקו לתת כספית בתור תרופה, ורק לפני בערך 50 שנה הרפואה הקונבנציונלית גילתה שיש קשר ישיר בין אכילת בשר וחוסר פעילות גופנית להתקפי לב. עד אז, כל מי שעבר התקפי לב אמרו לו רק לשכב ולנוח ולספור את הימים שנותרו לו! היום אומרים בדיוק הפוך, תתחיל לעשות פעילות גופנית ותאמץ אורח חיים בריא.

לדעתי חייבים את הדברים הלא-מיינסטרימינג בשביל לקדם את המיינסטרים, ככה זה עובד. בעיני הבעיה העיקרית עם האלטרנטיבי היא שאין גוף שמוודא ומגדיר זמן לימודים ומבחנים. בין אם יש או אין "אנרגיות" (לדעתי "אנרגיה" זו מילה אחרת ל-"אין לי מושג") לא נראה לי סביר שבנאדם יחלום על איך לטפל באנשים, ויקום בוקר אחד ויעשה את זה. מצד שני, גם אם אין "אנרגיות", בנאדם שלמד לטפל במשך שנתיים-שלוש סביר להניח שלפחות במשהו הוא בטח יעזור… ונותר לקוות שהוא יעזור בדבר הנכון :)

הגעתי במקרה לדף קנקן התה של ראסל בויקיפדיה.
הוא רשם יפה: "אם הייתי אומר שיש קנקן תה שחג מסביב לכדור הארץ, אבל הוא פשוט קטן מכדי לראותו בטלסקופ ולכן אי אפשר להפריך את קיומו – הייתי נחשב משוגע, ובצדק."
כשהקנקן הוא כמובן אלגוריה לאלוהים. חובת ההוכחה חלה על הטוען, ולא על המפקפק.
מצד שני – המפקפק לא יכול להגיד "אני יודע שאין קנקן תה"

כל הזמן מגלים דברים חדשים, דברים שחשבנו שהם ככה ומסתבר שהם אחרת.
אם ראסל היה אומר "סוס" במקום "קנקן תה" – הטענה שלו הייתה מתהפכת לחלוטין… כי יום אחד טלסקופ האבל שלח תצלום של ראש של סוס באמצע החלל :)

דוגמא יותר פשוטה – אם לפני 30 שנה הייתי בא עם רעיון מהפכני – ניתן לכמה מאות מתכנתנים, שיש להם עבודה, שיעבדו במקביל ובחינם על מוצר דומה. התמורה שלהם תהיה העבודה עצמה (??).
המודל העיסקי הוא שאת המוצר נחלק בחינם גם כן. כל דבר שהלקוח יעיר נקבל בברכה, נתקן וניתן לו את המוצר המתוקן שוב בחינם, ונגיד לו תודה על ההערה :)
לפני 30 שנה (ואפילו היום) זה נשמע מטורף לגמרי. ובכל זאת קהילת הקוד הפתוח חזקה מאד, עתירת מוצרים, לינוקס היא מערכת הפעלה מעולה ומשמשת רבבות אנשים בהצלחה.

קיצר – צריך ללמוד להודות בדבר הכי אמיתי – שאני לא באמת יודע.

קראתי על מחקר מדעי שהוכיח ש75% ממסקנות המחקרים המדעיים מופרכים בתוך שנתיים. אני מתאר לעצמי שהמחקר הזה הופרך גם :)

הקונפליקט התמידי שלי הוא אסטרולוגיה…
אמא שלי אסטרולוגית, ואני אדם סקפטי (לפחות במקור). יש הרבה שרלטנים, והכי גרוע – ההורוסקופ בעיתון שהוא שקר מוכח – לא משנה איזו קוביה אני קורא, אחוזי ההצלחה שלה הם אותו הדבר.
אפילו אמא שלי לא מאמינה בהורוסקופ בעיתון.

לא נראה לי הגיוני שאיפה שהכוכבים היו בזמן הילדות ישפיעו עליהם וגורלם לכל החיים.
פעם הייתי אומר שלא נראה לי הגיוני שכוכבים ישפיעו בכלל על אנשים, אבל אז הזכירו לי שהשמש משפיעה על אם חם לי או קר לי, והירח משפיע על אם יירד עלי גשם או שהבית שלי יוחרב בסופה, ואפילו על מחזור ווסת. יש גם דברים תרבותיים ופסיכולוגיים פשוטים יותר "שמושפעים מהכוכבים" –  חגיגת יומולדת וראש השנה שהולכים לפי השמש, והספאם הזה על מאדים שמסתובב במיילים בכל אוגוסט.
כשחושבים על זה המשפט "מושפעים מהכוכבים" הופך להיות משהו יותר ארצי ופשוט. אז לפחות השפעה כלשהי יש לחלק מהכוכבים. איזו השפעה יש לפלוטו שנמצא בטיזינבי? ואיך זה לעזאזל קשור למה שאני אוהב לעשות? לא יודע!

מצד שני, זו תהיה טפשות, ואפילו אנטי-סקפטיות מצידי להתעלם ממה שאני רואה במו עיניי.
פעם אחר פעם אמא שלי מגיעה לתובנות מדהימות על אנשים, יודעת דברים שאין סיכוי שתדע בדרך סטנדרטית.
וזה עובד גם לכיוון ההפוך – כאשר נתתי לה תאריכים שגויים הדברים שהיא אמרה היו לא נכונים בעליל.

מה שהכי הרשים אותי, היה מקרה אחד – שני אנשים זרים לחלוטין שהגיעו לבית בכלל לא למפה אסטרולוגית.
הייתי איתם ועם אמא שלי מהרגע שהם נכנסו ועד שהם יצאו, ופתחתי 7 עיניים ו-7 אוזניים.
אחד היה דברן ולא הפסיק לקשקש, אז מראש הנחתי שכל דבר שאמא שלי תגלה עליו  – אולי באיזה אופן היא קלטה את זה ממנו ואפילו היא לא שמה לב.
אבל הבנאדם השני אמר בקושי משפט בשעה, אז הכי עניין אותי אם היא תדע עליו משהו ספציפי.
ולא התאכזבתי… היא ידעה שהוא מחליף עבודות מהר (הקשקשן קפץ מיד – "בשנתיים האחרונות הוא עבר 5 תפקידים! ואני נשארתי באותו תפקיד עוד מלפני שהוא הגיע לחברה"
זה משהו ספיציפי מאד, אבל בכל זאת לא נדיר – באופן גס הסתברות של 50%.
אמא שלי המשיכה לנבור בסימנים האסטרולוגיים על המחשב, ואז היא עיקמה את האף, ואמרה "לא הגיוני שאתה טכנאי. לפי המפה אתה אמור לעבוד עם אוכל".
עכשיו הייתם צריכים לראות את הפרצוץ שלו – הוא פתח את העיניים רחב, וסיפר שהוא לא רק עבד עם אוכל – הוא היה שף, והייתה לו מסעדה – עד שהוא פשט רגל והחליף מקצוע.
בראש חשבתי – לעבוד עם אוכל – זה היה תופס גם על מישהו שעבד כמלצר. אבל הבנאדם היה שף! ואני גם לא מכיר הרבה מלצרים שיגדירו את עצמם בתור אנשים ש"צריכים לעבוד עם אוכל".
מצאתי את ההוכחה הניצחת שחיפשתי. ההסתברות לניחוש כזה היא באמת נמוכה ביותר.
וכמובן שזה המשיך עוד ועוד, איך נראית אשתו של הקשקשן והנטיות שלו לנשים אחרות,
ואני כל הזמן מחשב את ההסתברויות בראש ומגיע למסקנה הבלתי נמנעת – שאני לא יודע איך – אבל זה עובד.

 

Facebook Comments
 פורסם על ידי בתאריך 18:34

פוסט זה סגור לתגובות.