יול 232011
 
לכל זוג צעיר מגיע דירה+רכב – זה המצע, וזו חוצפה לדרוש את זה.
יש הרבה היפים במאהל, ששכחו שהדבר העיקר שמדובר עליו הוא יוקר המחיה. ובמילים אחרות תמיכה גורפת בתרבות הצריכה. אנחנו רוצים לקנות יותר ובפחות כסף!
מחאה נגד ביבי זה משהו אחר לגמרי. אז ביבי אשם שלרוב האנשים אין רכב וקוטג'? זה קטע חדש כזה שהתחיל כשהוא נולד? ומה קרה למשבר הכלכלי העולמי שאיכשהו כמעט לא השפיע כאן. יודעים לדרוש, שוכחים לשבח.אנחנו לא עבדים, הגוזמה הזו מעצבנת ובעיקר מעליבה את מי שבאמת עבדים. עבדים – רכושם של אדוניהם, ללא זכויות בפני עצמם, עובדים בתמורה למגורים ואוכל ולרוב ללא פיקוח על תנאי העבודה שלהם. יש הרבה עבדים, אין בישראל.
אם את יכולה להחזיק רכב מידי חודש, המשכורת שלך במצב מעולה.
אם למרות הכל יש בארץ 67% בעלי בית, זה משהו מעולה.
בכלל, עצם זה שאנחנו משווים את עצמנו למדינות העשירות ביותר, אומר שיש לנו הרבה על מה להודות.

הנה מוצר הרבה יותר בסיסי מדירה+רכב, שממנו יש בשפע אבל שוכחים לומר עליו תודה – אור:
http://apod.nasa.gov/apod/​ap020810.html
לוקח זמן לקלוט מה רואים. זה חיבור של כל העולם בלילה, רואים את המקומות שאין בהם אור – יש בהם ערים, המוני אנשים, פשוט אין כסף לתאורה.

ומים (מתנת היומולדת הטובה ביותר בעולם)
http://www.charitywater.or​g/media/videos/?video=vide​o3

קו העוני העולמי נקבע כמשכורת של סביבות 300 שח לחודש, וחצי מהעולם מרוויח פחות מזה. ישראל במצב טוב יחסית לרוב העולם.
http://www.ynet.co.il/arti​cles/0,7340,L-3132594,00.h​tml

זה לא אומר שלא צריך לעשות מחאות חברתיות, אפילו להיפך – האכפתיות והרצון התמידי לשפר של תושבי ישראל היא חלק ממה שהוציא אותה מהסקלה של המזרח התיכון והכניס אותה לסקלה של אירופה.

אבל אם אני יכול לוותר על חפיסת סיגריות בשבוע, למען באר מים באפריקה, אני מעוניין לעשות את זה. אני לא מעשן, אז במקום זה אני תורם 1% מהמשכורת שלי. בשבילי זה רק אחוז. בשביל כפר בבנגלדש זה יכול להיות המשכנתא כולה

================================
ערב רב של מוחאים מעורבב עם שאר צעירים, ופסטיבל, והאג'נדה משתנה מאוהל לאוהל ואפילו משעה לשעה…
כבר שמעתי אנשים אומרים לי שהמחאה הזו היא נגד ביבי, נגד התחנה הפחמית, נגד האחים עופר, נגד סחר חופשי, נגד צמיחה כלכלית (כן אני יודע שצמיחה זה רע), קריאה לתחבורה ציבורית הולמת, לפיתוח הפריפריה, לדיכוי הפריפריה, לכפיית פרוייקטים של פינוי-בינוי והוספת דירות לבניינים גם ללא הסכמת דיירי הבניין, ואפילו למען שוויון אחרי הגירושים.
להיות אכפתי ופעיל זה מעולה וחשוב, ואני מסכים עם הרבה מהאג'נדות ששמעתי
אבל המחאה הזו בסופו של יום הופכת חומר בידיים פוליטיות, נגד ביבי, והקריאה המרכזית היא לפתרון מצוקת הדיור של סטודנטים וזוגות צעירים.
לא מדובר על בעיית הדיור של הפליטים, של הומלסים, של אסירים לשעבר, של מפוני התנחלויות יהודיות או בדואיות, או של פנסיונרים.
אלא "המדינה חייבת לספק לכל זוג צעיר דירה"
ובאופן ספציפי הדרישה של הרבה מהמוחים היא דירה במרכז תל אביב במחיר סביר.
זו גישה שאני לא סובל… "מגיע לי אז תתנו לי"
וזה הפוך לחלוטין לכל מה שמניע אותי להתנדב ולהיות אקטיבי.
כל זה מבחינה פוליטית.
במציאות המאהל ממש מגניב!! ומדהים – נוצר פסטיבל אקטיביזם באמצע תל אביב באופן ספונטני! הרבה צעירים ופעילים, סדנאות, סרטים ברי השפעה, ערימת קומפוסט מרשימה, ועוד ועוד… הייתי שם רק שעה והספקתי להעביר סדנת קומפוסט אישית ל7 אנשים שעברו והתעניינו בערימה. זה מדהים!
רק חבל לי שמנצלים את הפסטיבל הזה להחלשת ביבי, בלי קשר לכלום.
לא שיש לי משהו בעד או נגדו, פשוט זה לא ממש קשור למה שקורה בפועל.
=====================================

הפגנה להורדת מחירי עוזרות הבית!

לא ייתכן שמחירי עוזרות הבית עלו לרמה כזו שזוג צעיר לא יכול להחזיק אחת, והבית נראה קטסטרופה. זוג סטודנטים צריך לחיות בזוהמה.
אני מנסה כמיטב יכולתי אבל בין הלימודים לעבודה אין זמן לבשל ולנקות כמו שצריך, הבית מלוכלך והבטן רעבה. השיטה דפוקה!
הורדת מחירי עוזרות הבית וטבחים אישיים גם יספק יותר מקומות עבודה, יאפשר לסטודנטים ללמוד, ולזוגות צעירים לחיות בכבוד.
בואו בהמוניכם למחות על כל מה שבא לכם, למען הדמוקרטיה, למען הצרכנים, למען החיים בכבוד ושאר מילות מחאה צודקות.

=================================

בנאדם צריך לגור בכרמיאל ולעבוד ברמת אביב, ויש לו שעתיים נסיעה הלוך ושעתיים חזור – לגיטימי. כן, אמרתי לגיטימי. לא חסרים בארץ אנשים שהם לא סטודנטים וצריכים לנסוע שעתיים ביום לעבודה, ומרוויחים חצי.
זה לא יוקר מחיה. רמת החיים שלנו פחות טובה ממה שהיינו רוצים. ותמיד היינו רוצים עוד.
ויש המון שטוענים שיקר להם לחיות כאן, אבל מעשנים 2 קופסאות ביום, לוקחים משכנתא או הלוואה, אוכלים בשר כל יום ועוף בשבת, טסים לחו"ל פעם ב כדי לברוח ולקבל קצת שקט, בקיצור – חיים הרבה מעבר ליכולת הכספית. ראיתי בטלויזיה משפחה מסכנה שאין לה כסף לתרופות – הם מחזיקים רכב, מעשנים כולם, גורמטים עגילים וטבעות על שתי הידיים, אבל כסף אין. גם סדר עדיפויות אין, אבל לבקש ולדרוש הם יודעים.
יש בעיה של הלוואות חובות וחיים מעל ליכולת, ובעיקר חוסר חינוך כלכלי בבית הספר.
אם זו הייתה הפגנה להקניית השכלה כלכלית בסיסית בבתי ספר, הייתי מאד מאד מאד בעד.
========================================
אני גם מסכים שהתחבורה הציבורית על הפרצוף ולכן קשה לגור במקום אחד ולעבוד במקום אחר. מאד מסכים.
אם זו הייתה הפגנה על תחבורה ציבורית, הייתי מהמארגנים שלה.
=========================================
אבל לא, זו הפגנה שבה כל אחד סבור שדופקים אותו מכיוון אחר הממשלה גרועה וכו' וכו'. בדיוק כמו הקוטג', רק רמה אחת גרוע יותר.

============================

אין שום הגיון באמרה "מה עם אלו שלא מרוויחים מספיק כדי לגמור את החודש". שיתחילו להשתמש במים של המקלחת לשירותים – חסכון של 20-40 שקל לחודש. יפסיקו לעשן – חסכון של עוד 200-300 שקל לחודש. יעברו לפתח תקווה/חולון/בת ים/אשדוד/כרמיאל ויסעו באוטובוס לעבודה במשך שעה. חסכון של 2000 שקל לחודש.

===========================

בתגובה ל: יוקר המחיה בארץ גבוה, מחיר המחי עלה אבל המשכורות נשארו אותו הדבר.

מדובר על רמת חיים שהיא לא כמו שהיינו רוצים שתהיה.
אוי אוי אוי

מה שאני בעיקר מתנגד לו זה ההסתכלות הצרה הזו על הורדת מחירים.
צריך להוריד את המחיר – זה משפט שמעורר בי בחילה.

הצרכנים התעוררו כשהקוטג' עלה ל-8 שקל, אבל כשהפרות בארץ התחילו לשבור את השיא העולמי בהפקת חלב פרה אף אחד לא הרים גבה ושאל איך זה. ממליחים את המים, דוחפים הורמונים, משלמים לרפתנים פחות, זה כבר לא מעניין.
סדר העדיפויות מחליא אותי.

אם אני מוכר אוכל-רעל בחצי מחיר אני צדיק,
אם אני מנסה לשמור על סחר הוגן, מנסה לחסוך התעללות בחיות, מנסה לחסוך מחלות והורמונים מהצרכן – אני היפי, יפה נפש, ובעיקר גנב. וזה יעבור לי.

בעיית דיור? אפשר לגור עם שותפים. אפשר אצל ההורים.
לגור בבית משלי הפך לדרישה של כל זוג צעיר.
זו פריווילגיה, לא זכות ולא דבר בסיסי.
בית וקרקע היה פעם דבר שעובר מדור לדור, לא דבר שכל דור קונה לעצמו.

אסי, אני גר עם שני שותפים באחת השכונות הזולות בתל אביב. יש לי שותף במרפסת. אני משלם שכר דירה של 500 שח + 160 שעות עבודה (שלי ושל רותם) בחודש. יוצא לי לעבוד כ-340 שעות בחודש, פלוס לימודים וההתנדבות במשטרה.

והשכנים שלנו יותר מעוטי יכולת (ומאותגרים אזרחית) גרים 10 שותפים בבית. מכינים תמיד אוכל בבית, עושים חתונות משותפות, חיים מהיד לפה – כמו שצריך.

לנו זה לא יאה, מגיע לנו פרטיות.
מגיע לנו לגור רחוק מההורים.
מגיע לנו לגור קרוב לעבודה.
מגיע לנו לחיות בעיר ולא בפרבר.
מגיע לנו קוטג'.

אני שונא את גישת המגיע לי


 


Facebook Comments
 פורסם על ידי בתאריך 21:16

פוסט זה סגור לתגובות.